מהו תהליך כתיבת ספר תורה – איך להצליח בתהליך?

מדריך חובה לקריאה
10 שלבים וטיפים חשובים לקניית ספר תורה לחץ כאן

הכנסת ספר תורה סגולה גדולה היא! קראו עכשיו את התהליך

תהליך הזמנת כתיבת ספר תורה מורכב מכמה שלבים:

שלב א) בחירת סופר סת"ם ירא שמים בעל הסמכה ותעודה בתוקף לביצוע כתיבת סת"ם: ספרי תורה, תפילין ומזוזות, אותו סופר צריך לדעת את כל ההלכות והכללים הרבים הקשורים לכתיבת ספר תורה – חובה לבחור רק סופר עם תעודה בתוקף שמראה לך את התעודה שלו ושהתעודה בתוקף ולא פג זמנה של התעודה!

לייעוץ והזמנת ספר תורה ישירות מהסופר – צלצלו ללא התחייבות לטלפון

הטלפון שלי:
077-8041851

שלב ב) עשיית חוזה עם הסופר שבו יפורטו כל כללי התשלום וזמן סיום הכתיבה ומסירת הספר תורה.

כתיבת ספר התורה הינה בכתב מיוחד הנקרא כתב סת"ם, כתב המשמש את סופרי הסת"ם כאשר הם כותבים את ספר התורה על גבי קלף העשוי מעורות של בעלי חיים טהורים הכשרים לאכילה. חיה כשרה שאסורה לאכילה מבחינת נבלה או טריפה, מותר לכתוב על העור שלה ספר תורה אך על עור של דגים לא כותבים ספר תורה כיוון שיש בו זוהמה.

כאשר הכתיבה של הספר איננה על גבי קלף אלא על חומר אחר כמו נייר או בד, הספר פסול ואינו כשר.

מדריך חובה לקריאה
10 שלבים וטיפים חשובים לקניית ספר תורה לחץ כאן

שלב ג) הגהת הספר תורה על ידי הסופר וקבלת הספר תורה עם אישור של המגיה של המחשב והמגיה הידני.

כותבים את הספר תורה על ידי קנה או נוצה שאותם טובלים בדיו סת"ם כשר כאשר לאותם אותיות סת"ם ישנה צורה מיוחדת, צורת אותיות סתם – מרובעת ומקושטת עם תגים מעל אותיות מסוימות – זה משתנה בהתאם לנוסח הכתב, ספרדי או אשכנזי.

כמה אמור לעלות ספר מהודר ?

הזמנת ס"ת היא לא דבר פשוט, אומנם לא מעט לקוחות מעוניינים להזמין ס"ת ובכלל לא חסר לכך סיבות למטרה זו:

הזמנת כתיבה של ספר תורה למטרת עילוי נשמה של קרוב משפחה כמו אבא או אמא, או למשל להצליח בנושאים רבים, כמו בריאות ואפילו בשביל הלל ושבח לבורא עולם, להודות על כל הטוב שמרעיף עלינו וכן על נסים שעשה,עושה ויעשה איתנו שבעתיד.

יש ספרים סטנדרטיים שעונים על כל דקדוקי ההלכה וקיימים ספרים

עם רמת הידור גבוהה.

 

איזה הבדל יש בין ס"ת סטנדרטי לספר תורה מהודר?

 

ספר תורה הינו ספר שנכתב אך ורק באמצעות אנשים יראי שמים בעלי תעודה של סופר שנמצאת בתוקף.

כמו כן הס"ת נכתב על יריעות עשויות קלף מהודר אותם בחרו בקפידה רבה.

ספר התורה עובר תיוג כראוי וכן נבדק באמצעות הגהה ידנית באמצעות מגיה מוסמך פלוס שתי הגהות ע"י מחשב

מה שמבדיל את ספר התורה מהודר וכשר נולד הינו סגנון הכתב שהינו בהרבה יותר מרשים, ובעל איכות גבוהה.

כמה אמור לעלות ספר תורה מהודר וכשר?

בכתיבת ספר תורה כמו בכל עבודה של סת"ם, ישנן רמות כתיבה כאלה ואחרות שהינן מהוות השפעה ניכרת בנושא תמחור הספר תורה, זה בעצם  מותנה ברמת ההידור של הספר.

ישנו ספר תורה שהוא כשר מלכתחילה, קיימים ס"ת עם כתיבה מהודרת יותר ויש ס"ת עם כתיבת סת"ם של למהדרים והמחמירים.

 

התמחור של הספר נע בין 100-150 אלף שקלים וספר תורה נוסח אשכנז המחיר שלו נע בין 200-150  אלף ש"ח כאשר הפער במחיר נובע מרמת הכתב, גודלו והניסיון והוותק של אותו סופר סת"ם.

ספר התורה האשכנזי למכירה הינו נראה יותר אומנותי, הוא נכתב בקצב איטי, על כן מחירו יקרה בהשוואה ל ספר ספרדי באותו איכות.

לגובהו של הס"ת קיימת גם השפעה גדולה לגבי העלות, ספר תורה עם גודל סטנדרטי הינו נחשב לספר בגובה 45 עד 56 ס"מ.

ס"ת קטן מחיר בעלות גבוהה בגלל אשר הוא עובר מגיע בגובה קטן במיוחד בין עשרים – ארבעים ס"מ, ומפני שכתיבה של ספר קטן ומהודר מצריכה מאמץ רב יותר מסיבה זו עלותו הינה בין 150 אלף שקלים ל 250 אלף שקלים.

 

תורת ישראל אומרת – אין ייאוש בעולם!

אם חשבת שכתיבת הספר היא תהליך קשה ולא קל, שמע נא סיפור חסידי מועיל ומחייה, פעם בשביעי של פסח פנה הרה״ק הרש״ב מליובאוויטש זי״ע אל בנו הרה״ק הריי״צ מליובאוויטש זי״ע ואמר לו ׳אילו היית שומע שבמרחק כמה ׳מייל׳ נקרעו מי הים, האם היית ממהר לראות את המחזה הגדול הזה׳, ועוד הוסיף לשאול לו ׳אם היית שומע שבמקום קרוב מאד נקרע הים, האם היית הולך לראות את הנס׳, הבן השיב בחיוב.

או אז הגיב הרש״ב ואמר ׳דע לך, שבכל שנה ושנה בשביעי של פסח נקרעים מי הים בפועל ממש… נענה הריי״ץ והשיב בהצטדקות ׳מה אפשר לעשות, שכל יושבי תבל הם עיוורים וחרשים…׳, כלומר שעל ידי החושים הגשמיים שלנו איננו מסוגלים לראות קריעת הים.

ולפיכך עבודה קשה היא לנו להאמין בכך באמת, השיב לו אביו ואמר ׳הוא הדבר אשר דברנו, כי ניסי קריעת ים סוף חוזרים בכל שנה ושנה, ואין החסרון תלוי אלא באדם עצמו, ואם היה מקדש אבריו וגידיו בשלימות היה זוכה לראות את המחזה בפועל ממש׳.

כמפורש הדבר בזוה״ק (ח״ב נב:) ׳ויאמר ה׳ אל משה מה תצעק אלי – תאנא [למדנו] בספרא דצניעותא, ׳אלי׳ דייקא [אין לך לצעוק אלי, כי תשועה זו אינה תלויה בידי, אלא] בעתיקא תליא כלא [כל תשועה זו תלויה בעתיקא], ביה שעתא אתגלי עתיקא קדישא [באותה שעה נתגלה עתיקא קדישא, היינו סוד התגלות מצח הרצון המכניע כח הדינים], ואשתכח רעוא בכלהו עלמין עלאין׳ [ואז נעשה שעת רצון בכל העולמות העליונים – מתוק מדבש].

ואף אם אין לנו עסק בנסתרות אלו, אך אנחנו מאמינים בני מאמינים שיש בחינות גבוהות ודברים נסתרים למעלה מהשגת שכלנו הדל, וחז״ל גילו לנו שהם מתגלים ומתעוררים במועדים וזמנים טובים. בענוותנותו אמר פעם הרה״ק ה׳בית אברהם׳ זי״ע בסעודת ליל שבת קודש – סעודת ׳חקל תפוחין׳, שהוא אינו זוכה להבין מאי ׳חקל תפוחין קדישין׳ ובקוצר שכלו אינו יורד לעומקם של דברים, ׳אולם דבר אחד אני יודע, שאבי [ה׳דברי שמואל׳] זי״ע היה מתלהב בעת אומרו תיבות אלו׳, ומכאן שאוצר גדול מוטמן במילים אלו והנסתר רב מן הנגלה.

ויכניע עצמו כי רק כשהגיע נחשון למצב סכנה – ששקע עד למעלה מצווארו במים זעק ׳הושיעני א׳ כי באו מים עד נפש׳ ונבקע הים, אמור מעתה כל הזקוק לישועה כקריעת ים סוף אם בפרנסה אם בזיווג אזי אם יגיע עד למעלה מצווארו במים ויזעק מעמקי לבבו הושיעיני א׳ כי באו מים וכו׳ יוושע בכל מיני ישועות, אמנם זה המהלך ׳מיט ד׳נאז ארויף׳ (כשאפו למעלה – מלשון גבהות וגאווה) הרי עדיין נשימתו ׳מסודרת׳ ועדיין לא באו המים עד נפש – כיצד יוושע…

 

הנה אמרו חז״ל (ר״ה טז:) ׳חייב אדם לטהר עצמו ברגל׳, וביותר בערב שביעי של פסח, וכפי שכתב הרה״ק רבי פנחס מקאריץ זי״ע בצוואתו לבניו, שיקפידו ביותר על הטבילה במקוה טהרה קודם שביעי של פסח, כי הוא יום גדול ונורא.

והטעם, משום מעשה שהיה, בשביעי של פסח האחרון לחיי מרן הבעש״ט זי״ע, יצא הרה״ק מקאריץ לדרך כדי לשהות בצל רבו הבעש״ט, אך בדרך התעכב מחמת תקלות שונות והגיע למעזיבוז סמוך לחשיכה זמן קצר בטרם התקדש החג, ולא הספיק לטבול במקוה טהרה, ויהי כאשר קיבל את פני הבעש״ט נשאל על ידו אם טבל במקוה בערב יום טוב, משהשיב הרה״ק מקאריץ בשלילה נאנח הבעש״ט מאד, ולא ירד הרה״ק מקאריץ לסוף דעתו אך לא העז לשאול ולברר בסוד קדושים, אמנם לאחר פחות מב׳ חודשים כאשר נשבה ארון האלוקים בחג השבועות, ידע שיש קשר ושייכות בין אנחתו בשביעי של פסח להסתלקותו לגנזי מרומים, ולכן הורה לבניו ולזרעו אחריו להקפיד ביותר על הטבילה ביום הזה.

א.

רצון רבינו היה חזק שנהיה אצלו באומן על ראש השנה תמיד, אף לאחר הסתלקותו, שאין דבר גדול מזה (חיי מוהר"ן/תו). [הנה יש המתיימרים להִקרות חסידי ברסלב המעיזים לומר כי מעלת ראש השנה אצל רבינו אינה לאחר פטירתו או לא על חשבון יציאה מן הארץ ושאר טענות הבל. 

 

והנה המעלה לאחר פטירת רבינו מבוארת היטב בספרי ר' נתן, והיציאה מן הארץ לצורך ביקור בקברי צדיקים הלא מותרת היא לדעת רוב הפוסקים וכמעט כולם, לו חכמו ישכילו שעם כל טענותיהם אין להבין ולהקשיב לודאי, אלא לכל היותר יש כאן ספק לפי קטנות דעתם. 

 

ובמקרה זה יש ללכת אחרי רוב מנין ובנין של החסידים, קטנים עם גדולים, בעלי בתים עם תלמידי חכמים, שבודאי נוסעים כל שנה לראש השנה באומן, ומקרא מלא הוא, אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה אם הלכה רופפת בידך, צא וראה היאך נוהגים ונהג כן, פוק חזי מאי עמא דבר. 

 

ולכן אין ספק כי דברי היצר הרע בפיהם וחבל שנבחרו הם להיות שלוחיו, וכל השומר נפשו ירחק מהם דעותיהם, ויעשה מה שעושים כל גדולי חסידות ברסלב בימינו].    

ב.

אמר רבינו, אני בטוח בהשם יתברך שכל תינוק פחות מבן שבע שנים שיהיה אצלי, בודאי יהיה נקי מהחטא עד יום חתונתו (חיי מוהר"ן/תקיז). [הנה מן הכתובים לא ברור אם מדובר גם לאחר פטירתו של רבינו, אך ב"תורה שבעל פה" מקובל כי הבטחת רבינו זו היא גם לאחר פטירתו, לכן יש לאדם להשתדל להביא את בניו לאומן לציונו של רבינו לפני היותם בני שבע ויבקש שם שתתקיים בילדים אלו הבטחת רבינו]. 

 

ימי מוהרנ"ת

ג.

כמעט ולא נמלטה נסיעה עם מניעות גדולות ועצומות כשנוסעים אנו אל קברו הקדוש והנורא מאוד (ימי מוהרנ"ת/א-כ). [יתנחם בכך כל מי שמעיקות על נפשו המניעות הכרוכות בנסיעה לאומן, שהרי כך היה מאז ומקדם גם ליושבי אותה ארץ, ואין כל חדש בכך, והמניעות מראות את גודל מעלת הנחשק].

עלים לתרופה

ד.

לא אוכל לעצור להוכיחו על אשר עיוֵת הרבה בשנים האלה, אשר לא שם לדרך פעמיו, לקהילת קודש אומן, לפרש שיחתו שם על ציון הקדוש, אשר זה חלקו מכל עמלו וכו', ויזהר להיות על כל פנים פעם אחת בשנה באומן חוק ולא יעבור, ולא יעצרכה הגשם והשלג ולא שום מניעה בעולם (עלים לתרופה/יא).

ה.

ראש השנה שלנו גדול מאוד מאוד ויקר מאוד מאוד בעיני השם יתברך שאין למעלה ממנו (עלים לתרופה/כט).

ו.

יחיה עצמו שאף על פי שהוא כמו שהוא, מכל מקום זוכה הוא לנסוע לאומן על ראש השנה, ולהיות נכלל ונמנה בין אנשי שלומנו היקרים שיחיו לאורך ימים ושנים (עלים לתרופה/קכד).

ז.

ישועתנו תשגבך ותחזקי, שתבוא גם אתה לאומן על ראש השנה הבא עלינו לטובה, להיות נמנה עמנו וכו', והעולם הזה הוא כצל עובר, ורווח כזה אין נמצא בעולם (עלים לתרופה/רכח).

ח.

אנו מקווים להיות עוד על ראש השנה באומן כל ימי חיינו, כי עתה זה כל נחמתי וכל מגמתי, לזַכות את השומעים לדברַי שיהיו כולם על ראש השנה במקום גניזתו הקדושה של אדמו"ר זכרונו לברכה כל ימיהם לעולם, ובודאי יחזיקו לי טובה לנצח (עלים לתרופה/רס).

ט.

ה' יעזור לי בחסדו לנסוע למקום שאסע, להשתטח במקום שאשתטח, אשר באמת איני יודע כלל עוד עד היכן הדבר מגיע (עלים לתרופה/רפח). [צא ולמד כמה צריכים אנו להתנהג בכבוד ובמורא ליד הציון הקדוש].

י.

ההדלקה הקדושה על ציון הקדוש שלו זכרונו לברכה הוא המתקה נפלאה מאוד, לכם ולנו ולכל הקיבוץ הקדוש (עלים לתרופה/שלה, תכה). [מדובר בנר התמיד הדולק בשמן זית בציון קברו של רבינו, שיש עניין גדול בכך, ויבא על שכר גדול מי שידאג שלא יכבה נרו לעולם ועד].

יא.

ראש השנה הוא עיקר זמן הקיבוץ וכו', בראש השנה הכל מקבלים ממנו תיקון, אפילו דברים שאי אפשר לתקנם בזמן אחר, בראש השנה נתקן הכל (עלים לתרופה/תלד).

שיח שרפי קודש

יב.

קודם שבאים על קברו זכרונו לברכה ציוה לתת צדקה (א-סח).

יג.

בראש השנה כולם מקבלים אצלו תיקון, בלי יוצא מן הכלל (א-קנג).

יד.

הקיבוץ מתקבצין כלל חסידים לראש השנה באומן, זהו עיקר הקשר והאחדות של כל החסידים בקשר אחד, ורק בזה אנו מקיימין רצונו זכרונו לברכה שציווה להיות חסידים מחזיקים עצמם בקשר אחד באהבה ואחדות (א-רח).

טו.

על ידי הקיבוץ בראש השנה אצל הצדיק, כולם מתחזקים באמונה וזוכים לסילוק הגאווה לתיקון הברית (ב-ה). [מי שבא בשביל זה וברצונו להשתפר בכך, באמונה, ברית, וגאוה].

טז.

כבר דאג רבינו להוצאות נסיעה לציונו הקדוש לראש השנה הלוך וחזור (ב-כז). [המאמין בכך באמת לא תוכל מניעה כלכלית לעצור אותו מלנסוע, כי לא יחוש אפילו מלקחת הלוואה, כמובן כשיש לו פתח תקוה להחזיר, והשם יתברך יעזרהו להחזיר בקלות הבטחת רבינו].

יז.

אמר רבינו, מי שהיה אצלי בשלושת הזמנים הקבועים שהם ראש השנה, שבת חנוכה, ושבועות ינצל מעולם התוהו (ב-רלח). [מהלשון "מי ששהה" ולא "מי שישהה", משתמע שמדובר בחיי רבינו, והסבר שמדובר גם לאחר פטירתו עליו הראיה].  

יח.

אמר ר' נתן, אילו היתה כל הדרך לציון רבינו זרועה חרבות מחודדים, הייתי גוחן על ידי ועל רגלי כדי להגיע לציון, אבל בלי פספורט (דרכון) לא, אלא הייתי עושה את כל המאמצים להשיג פאספורט (ב-תרסו). והיינו מפני סכינים וחרבות יש סכנה גשמית, אבל בלא פספורט, יתכן שתפסוהו ויכלאוו ויעבור בכלא בהכרח על איסורים שונים, ויש בזה סכנה לכל יהדותו, לכן בלי פספורט לא היה מוכן (ז-תקכא).

במאמר זה למדנו על תהליך כתיבת ספר תורה, הכנסת ספר תורה, ומה עלותו של ספר התורה ועוד טיפים חשובים!