כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת – אתה רוצה להעלות את נשמת יקירך?

במאמר הבא אסביר על מעלת ספר תורה לעילוי נשמה, כמו כן מה המחירים

רוצה לדעת איך לעזור לנפטר? מה עושים לעילוי נשמת הנפטר? וכיצד אנו יכולים לעשות פעולות שיעשו עילוי נשמה ונחת לנפטרים?
עילוי נשמה לנפטרים הינו עניין גדול בחשיבותו ואם מדובר בהורים זה גם מצוות כיבוד אב ואם שמצווה לכבדם גם לאחר מותם.
הקנייה של ספרי תורה ותרומתם לבתי הכנסת הוא מעשה די נפוץ שלמרות היותו כרוך בהוצאה גבוהה ובחיפוש אחר סופר ראוי ומתאים.

הרבה אנשים כותבים ספר תורה כיוון שכוח התורה וברכותיה מביאה לפעול גדולות ונצורות אם זה בתור סגולה לברכה לכל עניין: הצלחה בעסקים, זיווג, פרי בטן וכמובן לעילוי נשמה של אחד מיקיריהם.

כאשר קוראים בספר תורה, כל מילה נעשית מצווה, והיא מעלה ומזכירה לטובה את נשמת הנפטרים שלשמם אתם רוצים לכתוב ספר תורה!

הזכות שלך היא הזכות של יקיריך! החלטה נבונה וחשובה היא להזמין כתיבת ספר תורה לעילוי נשמה!
ואכן מרבית האנשים רואים בהכנסת ספר תורה לנפטר פעולה חשובה שמביאה לעילוי נשמה גדול ולנחת רוח אמיתית אצל אותם קרובים שהלכו לעולמם.

חשוב להזמין ישירות מסופר הסת"ם, כך אתה בטוח לדעת מי כותב לך, וגם חוסך פערי תיווך וכמובן שגם יכול לומר לסופר שלפני שהוא מתחיל לכתוב את ספר התורה שיקדיש את המצווה לעילוי נשמת יקירך שזו מעלה גדולה מאוד!

אילו היית קונה ספר תורה מוכן לעילוי נשמת יקירך, כבר לא יוכל הסופר להקדיש מראש את המצווה, אבל כמובן שגם זה מצווה.

אני סופר סתם מוסמך עם תעודה בתוקף, עם ניסיון של 15 שנה בכתיבת ספרי תורה – הטלפון שלי:
077-8041851

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר

כתיבת ספר תורה אשכנזי ספרדי או תימני –  היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות. ספר תורה הוא ספר הקודש היהודי, ובו נמצאים עשרת הדיברות, חוקי התורה, סיפור יציאת מצרים, ועוד. כתיבת ספר תורה היא מצווה גדולה, והיא נחשבת לדרך מיוחדת להנציח את זכרו של אדם שנפטר.

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר היא דרך להראות את האהבה והכבוד שלנו לאדם שנפטר. היא גם דרך לזכור את האדם שנפטר ולשמור על זכרו בחיים.

המשמעות של כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר היא דרך להראות את האהבה והכבוד שלנו לאדם שנפטר. ספר תורה הוא ספר הקודש היהודי, והוא נחשב לספר בעל ערך רוחני רב. כאשר אנחנו כותבים ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר, אנחנו מביעים את האמונה שלנו שהאדם שנפטר היה אדם טוב וצדיק, ושהוא ראוי לזכות לגמול טוב בעולם הבא.

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר היא גם דרך לזכור את האדם שנפטר ולשמור על זכרו בחיים. כאשר אנחנו קוראים בספר תורה, אנחנו נזכרים באדם שנפטר, וכל אות ופסוק בספר תורה מזכירים לנו את זכרו.

כיצד לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר

כדי לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר, צריך למצוא סופר סת"ם מוסמך. סופר סת"ם הוא אדם שעוסק בכתיבת ספרים דתיים בכתב סת"ם.

כאשר בוחרים סופר סת"ם, חשוב לבדוק שהוא מוסמך לכתוב ספר תורה. ניתן לבדוק את הסמכות של הסופר סת"ם על ידי פנייה למועצה הדתית או למוסד חינוכי דתי מוכר.

לאחר שמצאנו סופר סת"ם, צריך לתאם איתו את פרטי הכתיבה. ישנם מספר פרטים שצריך לתאם, כגון סוג הספר תורה, גודל הספר תורה, ועוד.

עלות כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר

עלות כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר משתנה בהתאם לגודל הספר תורה, לסופר סת"ם, ולחומרים המשמשים לכתיבה.

בדרך כלל, עלות כתיבת ספר תורה נע בין 100,000 ל-150,000 ש"ח.

סיכום

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר היא דרך מיוחדת להנציח את זכרו של אדם שנפטר. זוהי דרך להראות את האהבה והכבוד שלנו לאדם שנפטר, וכן היא דרך לזכור את האדם שנפטר ולשמור על זכרו בחיים.

מדריך חובה לקריאה
10 טיפים לקניית ספר תורה לחץ כאן

תהליך כתיבת ספר תורה מורכב מכמה שלבים:

מה עושים לעילוי נשמת הנפטר

כאשר הילדים הולכים בדרך הטובה והישרה, מעשיהם מתוקנים ודיבורם עם הבריות בנחת, הבריות שמחים בהם ומהללים ומשבחים את הוריהם שזכו לילדים כאלה, בכך הוא משמח גם את הוריו וגם את בורא עולם ולכן כאשר מוציאים ספר לעילוי נשמת הקרובים שנפטרו אזי לפעולה של הכנסת ספר תורה לנפטר,ישנה חשיבות רבה ועצומה ואין דבר גדול יותר ומשמח אותם בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם.

לא מעט אנשים שואלים האם כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר ותרומת ספרי קודש לבתי כנסת מועילה לנפטר רק במהלך שנת הפטירה הראשונה או גם לאחר כמה שנים?

חשוב לדעת שכתיבת ספר תורה מועילה בכל זמן גם אם עברו שנים רבות מאז הפטירה אך זה רק בתנאי שהספר תורה כשר לחלוטין.

לפרטים לגבי הזמנת ספר תורה ישירות מהסופר פנו אל: 054-8406576

איזה סכום עולה ספר מהודר? כמה עולה ספר תורה ספרדי או אשכנזי? הכנסת ספר תורה מחיר!

כולנו יודעים שהזמנת ספר איננה דבר פשוט, אומנם הרבה אנשים חפצים לכתוב ס"ת וממש לא חסר סיבות למטרה חשובה זו:
כתיבה של ספר תורה למטרת עילוי נשמתו של קרוב משפחה,
להצלחה בכל מיני תחומים רבים, כמו בריאות ואפילו גם למטרת שבח והלל לבורא עולם, להודות לאלוקים על השפע הטוב שסובב אותנו וכן על עוד ניסים שנזכה שיעשה איתנו שבעתיד.
קיימים ספרי תורה ברמת הידור רגילה שנכתבה עם כל פרטי הלכות כתיבת ס"ת ויש ספרי תורה עם רמת הידור גבוהה.

איזה הבדלים יש בין ספר רגיל לספר תורה כשר ומהודר?

ספר התורה הוא למעשה ספר שנכתב אך ורק ע"י סופרים שיש להם תעודת סופר סת"ם שנמצאת בתוקף.
יותר מזה, ספר התורה נכתב ותוייג על יריעות העשויות מקלף משובח שנבחרו בזהירות יתירה.
הוא מתויג כהלכה ואף נבדק בהגהה ידנית בעזרת מגיה בעל ניסיון וכן גם שתי הגהות של תוכנת מחשב.

ספר תורה מכיל כ 304,805 אותיות, לכן הגהות רציניות על ידי מגיהים מוסמכים וגם הגהות מחשב פעמיים לפחות, זה דבר נדרש ומחייב, כי בלי זה יש סיכוי שהספר לא כשר!
מה שמייחד את אותו ספר תורה מהודר הוא סוג הכתב שהוא הרבה יותר יפה ומסודר, בעל איכות גבוהה, כמו כן נכתב על ידי סופר עם ניסיון ותעודה סופר סתם בתוקף.

חובה לברר אם יש לסופר תעודת סופר בתוקף

כמה עולה ספר תורה מהודר?

בכתיבה של ספר תורה כמו בכל עבודות סת"ם, ישנן רמות כתיבה כאלה ואחרות אשר מהות השפעה על עלות הס"ת, זה תלוי באיכות ההידור של הס"ת.
ישנו ספר תורה כשר מלכתחילה, יש ספרי תורה עם כתיבת סת"ם מהודרת יותר ויש ספרי תורה עם כתיבת סת"ם של למהדרין מן המהדרין.

התמחור של הס"ת נע בטווח של 100-130 אלף ש"ח לעומת ספר תורה אשכנזי המחיר שלו הינו נע בין 150-200 אלף שקלים וזה כאשר ההפרש בעלות הינו נובע מאיכות הכתב, גודלו והמומחיות של אותו סופר.

הספר תורה האשכנזי למכירה הינו מגיע יותר אומנותי, כותבים אותו בקצב איטי, ומסיבה זו העלות שלו יותר יקרה לעומת ספר תורה ספרדי מהודר באותה איכות.
לגובהו של הספר קיימת השפעה על העלות, ס"ת בגודל של סטנדרט הינו נחשב לספר בגובה של בין ארבעים וחמש עד חמישים ושש ס"מ.

עד כאן המידע על כתיבת ספר תורה לעילוי נשמה! הזמינו כתיבת ספר תורה ותהנו מעילוי נשמה ונחת ליקיריכם!

הנה בימים ההם נתקיימו הכנסות ס״ת רק מזמן לזמן וגדלה שמחתם עד למאוד, לא כן בזמננו שב״ה אכשיר דרא ובמשך כל השנה רגיל ומצוי חגיגות הכנסות ס״ת, וטבע בני אדם לא להתרגש רק ממצוה הבאה מפעם לפעם.

הכנסת ספר תורה – הכנסת ספר תורה מחיר

וראה בדברי הגה״ק רבי יוסף יעב״ץ בפירושו לאבות 'פ״א מ״ד, עה״פ ביחזקאל מ״ו ט׳ "ובבא עם הארץ לפני ה׳ במועדים, הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה, לא ישוב דרך השער אשר
בא כי נכחו יצא", כי הקפיד הקב״ה שלא יראה השער ב׳ פעמים פן ישוה בעיניו שער ביתו וקירות הבית לקירותיו עיי״ש. הכוונה דבשעה שעומד האדם אל מול מעמד נשגב ונעלה מתנוצצים בו השתוקקות של קדושה והתלהבות, וההרגל מכבה את גחלי הקודש, וכ״כ באוהב ישראל בראשית "שתענוג תמידי אינו תענוג". וכתבו חכמי המוסר שהאויב הגדול של הנפש הישראלי, הוא ההרגל, שמבטל ממנו כל רגש התלהבות והתרוממות, לא כן דרך הצדיקים העובדים את השי״ת בהתחדשות תמידי, ובמ״ש בספר רב טוב עה״ת פרשת חיי בשם הרה״ק החוזה מלובלין זי״ע שאמר שאצלו כל תפלה ותפלה שמתפלל כאילו לא התפלל מעולם.

ישנם רעיונות שונים לעשות לעילוי נשמת הנפטר כמו קניית נר חשמלי לעילוי נשמת ועוד רעיונות לעילוי נשמת כולל הדלקת נרות  לעילוי נשמת

וסיפר הגאון רבי יעקב לאנדא זצ״ל רבה של בני ברק, שפ״א הי׳ בליובאוויטש הכנסת ס״ת וכנהוג בתופים ובמחולות, והי׳ שם איש כפרי שראה את המאורע וגודל השמחה, והבין שבודאי אין לביהמ״ד שום ס״ת לכך השמחה גדול כ״כ.

וכשראה אח״כ ספרי התורה באין לקבל את הס״ת החדשה תמה, לשמחה מה זו עושה, הלא כבר יש כמה ס״ת, והשיבו האדמו״ר מהרש״ב "א ספר תורה" היינו שכל ס״ת הוא עולם מלא בפני עצמו כאילו לא היתה ס״ת רק זו.
והעצה היעוצה לזה מובא בספה״ק ללמוד טרם עשיית המצוה, דיני המצוה וכר, וזה יהי׳ לו לתועלת בעת הגיע הזמן לעשות המצוה, לקיימה מתוך שמחה של מצוה והתרגשות, וכמ״ש המאירי ב״ק דף י״ז ע״א ד״ה שגדול התלמוד, שהתלמוד מייפה את המעשה ומשלימו, "והמצוה מהודרת יותר כשיוצאת מפי היודע ענינה" עכ״ל. וזה מרומז בפסוק (תהלים קי״ט ל״ד) הבינני ואצרה תורתיך ואשמרנה בכל לב, היינו ע״י הבנת המצוה זוכין שהמצוה נעשה בחפץ לב. לכן ע״י הופעת קונטרס הלכות, מעלת וסגולת כתיבת ס״ת, יביא התעוררות והתרגשות לשוש ולשמוח כראוי בשמחת התורה, וכמו דוד המלך ע״ה שהי׳ מכרכר בכל עוז לפני ארון ברית ה׳.

נדרי לה׳ אשלם שהתחלתי לכתוב דיני והנהגות חינוך ס״ת בחורף שנת תשמ״ט, לקראת חינוך בית המדרש שלנו יחד עם הכנסת ס״ת החדשה שנכתב ע״י דודי הרה״ח ר׳ אלי׳ פר״מ שליט״א, וקיבלתי אז עלי בע״ה להדפיסה, ומפני סיבות נדחה והואיל ואידחי אידחי.

ועתה זכני השי״ת שעת הכושר לכתוב ס״ת לע״נ אבי הרה״ח איש חי רב פעלים מו״ה אברהם יוסף ב״ר שמשון זללה״ה, אמרתי למלאות את דברי ולגמור את הספר בע״ה.

• המנהג לקבל הס״ת החדש ע״י חופה ונרות דולקות, כמו שמכניסים כלה תחת החופה, וגם מדליקים לפידים זכר למתן תורה.. ומציגו מנהג ישן דומה לזה בכמה קהלות להכניס הס״ת בשמח״ת ע״י הרב או פרנס הקהלה תחת החופה ואבוקות דולקות, ובל הקהל גדולים וקטנים הולכים אחריהם .בשירה ובזמרה, וכמ״ש בשערי חיים על שערי אפרים שער ח׳ סקט״ו, ובספר תולדות חג שמח״ת פכ״ד הביא שכן מנהג קהלות ווילנא, רוסיא ואונגארן עיי״ש. וכעי״ז כתב אגרת מהריי״צ ח״ג מכתב תתנ״ח וז״ל שמחת תורה תרמ״ח, אחר שכל החברה קדישא עם כל דיירי עיר ליובאוויטש הובילוהו תחת החופה, בליל שמחת תורה מבית דירתו לבית הכנסת, כמנהג הימים ההם, כשהיו בוחרים גבאי חברא קדישא, הנה בשמחת תורה אחרי הבחירה ־ זמני הבחירה הם על הרוב בט״ו כסלו, הנה בשמח״ת שאחר הבחירה ־ חוק הוא אשר הגבאי עושה קידושא רבה לכל אנשי החברה בביתו, ומביאים חופה ונרות, ואחר הקידוש מובילים את הגבאי לבית הכנסת בשמחה רבה, לשמוח בשמחת התורה. בחורף תרמ״ז נבחר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק לגבאי חברה קדישא, ובשמחת תורה תרמ״ח הובל הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק כחוק מבית דירתו לבית הכנסת בשמחה גדולה עיי״ש. מזה ראינן שמנהגי הכנסת ס״ת דומה למנהגי יום שמחת תורה.

וראה גם בהקדמת המחבר של מנהגים וורמיישא וז״ל מנהג הכותב או הקונה ס״ת חדשה והרי הוא כאלו מסיני קבלה, ואח״ב ישאנה לבית הכנסת בכבוד ובגדולה בשמחת חתן היוצא לקראת בלה עב״ל.

• מנהג כמה קהלות ובעיקר ערי איטליה ואמשטרדאם, וכן מנהג ריזין וחב״ד לעשות ז׳ הקפות כמו בשמחת תורה, ולא מצאתי מקור קדום למנהג הזה, וכנראה שזה בכלל מנהגי ישראל קדושים שנשארו בבחינת תורה שבע״פ, וסמך למנהג ראה בקובץ זכור לאברהם (חולין תשג״ו) עמוד תק״ג שהביא מכת״י מנהג ק״ק קאסאלי שבאטליה, שביום כ״א אדר בק״ק הנ״ל עושים פורים, והוא לזבררן הרחבת. מצור הספרדים (כאותם שנים עשתה ספרד מלחמה כנגד איטליה וכנראה הקימה מצור על העיר קאסאלי שבצפון), אומרים תפלה בניגון ראש חודש, ואחר תפלת י״ח החזן מתחיל אתה הראת לדעת כמו בשמחת תורה, ומוציאים כל הספרי תורה, אומרים גדלו סביב לבית הכנסת והולך החזן .בדוכן עם הס״ת בזרועו ומתחיל לגמר במה פסוקי תהלים עיי״ש. מבואר שביום שקבעו יו״ט על הנס שאירע להקהל, עשו הקפות עם הס״ת כמו בשמח״ת.
• מנהג רוסיא ווילנא דכשמכניסים ספר תורה חדשה קורין בתוכו פרשת מעונה (שבסוף פ׳ וזאת הברכה), כמו בשמחת תורה. (הגם שלא מצינו מקור ע״ז, הרי גם המנהג לקרות בליל שמח״ת איע נזכרת בראשונים ובמהרי״ל, רק הראשון שהביאו הוא במנהגי ר׳ אייזיק טירנא ואח״ב בד״מ ורמ״א).
• כשעולה בעל הס״ת פעם הראשון יש נהגו לברך שהחיינו, כמו דאיתא ברוקח סי׳ שע״א ומנהג ר׳ אייזיק טירנא. שחתני התורה בשמח״ת מברכין שהחיינו.
• מצינו מנהג דבשעולה בעל הס״ת פעם הראשון זורקין עליו מיני מתיקה, (בפנים פרק כ״ט), כמו שזורקין על החתן תורה וחתן בראשית בשמחת תורה.
• נהגו לאחל לבעל הס״ת מזל טוב והוא נותן קידוש, וכ״כ

במנהגי פפד״מ דכשעולה החתן תורה בשמח״ת אומרים העומדים מזל טוב והוא יתן קידוש.    י

• לכתיבת האותיות מכבדין לכל אחד, ואפילו לאנשים פשוטים להראות אחדות של כלל ישראל, כמו בשמח״ת שנותנין עליה לכל אחד מישראל.

אם נמצא טעות בס״ת החדש בקריאה ראשונה, כתב במחזיק ברכה להחיד״א בשם עיר בנימין סי׳ רפ״ב דגומרים בו הקריאה, דהו״ל כחתן שאינו רואה בו נגעים עיי״ש.

וגודל שמחת הכנסת ספר תורה מתאר בקובץ בית אהרן וישראל גליון י״ד וי״ח מעדי ראיה, בשזבה בעד בית אהרן מקארלין זי״ע לסיום ס״ת בחנוכה שנת תר״ח: היה שרוי בשמחה עצומה, הגאון רבי מרדכי זקהיים רב ואב״ד פינסק.

שהשתתף כנראה בשמחת הסיום נשאל ע״י מרן אדמוה״ז בעל בית אהרן מקארלין, האם יש לו לברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות לרגל שמחתו במצות סיום הכתיבה, והורה לו לברך. משטיפלו אליו הלומדים לברר מקור הוראתו, נענה להם רבה של פינסק: לבו של הצדיק בוער למצוה, ולולי הייתי מורה לו כן היה מגיע לכלות הנפש.

ומשפנה לצאת מחדרו של מרן אדמוה״ז, נהנה ואמר למלויו ומקורביו: חביבות מצוה יש ללמוד ממנו.

האדמו״ר הר״מ מסטאלין הי״ד סיפר שבשעה שהבית אהרן זי״ע בירך ברכת שהחיינו בקול רעש גדול ואדיר, שיצא כרעם המתגלגל מנהמת לבו הטהור, נזדעזעה העיר פינסק הסמוכה, ואמר הגאון הנ״ל אב״ד פינסק למקורביו: על ברכה מעין זו לא היו הפוסקים מחולקים בדעות השונות לגבי אמירתה

וכולם היו בודאי מסכימים לאמרה. וכשכיבדו את הרה״ק רבי אשר מסטאלין שיסיים את הס״ת רקד עד שאיבד את אנפילאותו (זאקען) וראו בחוש שיש לו התפשטות הגשמיות, ונתרגשו־כולם מעבודתו הק׳, עב״ד.
וראה בשו״ת הד״ר סי׳ מ׳ שראה פעם הכנסת ס״ת אצל רבו הרה״ק מסטרעטין זי״ע, והיה השמחה כל הלילה וחלק מן הבוקר מבית ומחוץ. .

גודל השמחה והתפשטות הגשמיות במעמד הכנסת ספר תורה, ראה בקונטרס, צו וזרוז, שכתב הגה״ק מפאסעצנא זצ״ל הי״ד [בעמח״ס חובת התלמידים] למה ׳ זה כ״כ נתפעלתי בשעה
שהחלטתי לעשות את ההתהפכות [קאזשעליק] בשעת חינוך ספר תורה ולמה זה רחפו כ״כ עצמותי בראיתי מאז את המקום אשר בו ארקוד ואתהפך וכל גופי נזעדזע, הרבה פעמים תשוקת האיש ישראל מתלקחת בו הרבה יותר ממצבו מתורתו ומעבודתו.

ואומר, מי יתן לי איזה עשיה גדולה וחריפה ואעשנה לשם ה', לבו נופל בקרבו, מה תורתי מה כל עבודתי גם נפשי לא תשבע מהן, גם בשעה שאין תשוקתו מתלקחת למסור נפשו בפועל, לעשיה חריפה מעין מסירת הנפש משתוקק, וכשהתחלתי להכין עצמי להסיום ולהחינוך נתקלחה בי תשוקתי ביתר שאת ותהי כאש בעצמי, הלא שעת שמחה קדושה ונוראה מעין זו, אפשר אחת היא בכל חיי, ומה אוכל לעשות כה בגופי בפועל לאלקי.

אגיל ברעדה וארקוד בכל כוחי, טוב, אבל נפשי עוד לא תשבע, אין זאת עוד העשיה הגדולה והחריפה המתאימה לשעה קדושה מרומה ויחידה כזו, ואומר, אתהפך כאותם הנבזים והשפלים המתבטלים בשמחת אדוניהם לכבודם, ויגע בי השטן למנות בי, מה העבודה הזאת לך ומה טעם יש בה, מה איכפת ליה להקב״ה אם תהפך או לא, ואפשר יזיק לבריאותך ולמיחושיך, והאם לא תראה בזה לשוטה ולמשוגע בעיני כל, אז מנהמת לבי שאגתי, יגער ה׳ בך־ השטן, לא עת לחשוב חשבונות עתה, השעה גדולה יחידה ודחוקה לעשות עתה עשיה מעין מסי״נ לשם צורי וקוני אני רוצה, וביון שזה בבריאות תפחדני ובבזיוני תספקני, מצאתי איפא את העשיה החריפה אשר חפשתי.

ומעתה אני מחליט ומתקדש לה, אל התהפכות פשוטה ראיתי כבר בדמיוני רק מעין מזבח היה מבהיק לעיני, המקום אשר בו בשעת חינוך ספר תורה נעבור, הכל נתקדש והכל לאש בוערת התלקח, ודמי תוסס ועיני זולגות דמעות, ושמחתי אח״ב כשראיתי במדרש [במדבר פרשה ד׳] שדוד המלך כשהיה מכרכר בכל עוז פי׳ שהיה הופך בפות רגליו למעלה וקופץ, עכ״ד.

כאשר מדובר על האמנות המרתקת שבכתיבת אותיות ומילים בספר תורה, מדובר בתחושה של קשר עמוק בין האדם ובין הרוחניות הנמצאת בתוך כל אות ומילה שנרשמת בדפי הספר הקדוש. כתיבת התורה היא לא פשוט משימה טכנית, אלא אמנותית שמשתמשת בכלי כתיבה מיוחדים ובטכניקות ייחודיות כדי להביא לחיים את המסר הרוחני והמועיל שבתורה.

הספר הקדוש מחייה את התוכן הרוחני והמוסרי שבו דרך הכתיבה הייחודית שלו. הסופרים היהודים המיימנים את כתיבת התורה מקדישים לתהליך זה הרבה זמן ומחשבה. במהלך כתיבת התורה, נדרש דיו מיוחד המכונה "דיו שחור" וקלמים מיוחדים בשביל להקנות לכל אות ומילה את המראה הייחודי והקדוש שלה. תהליך זה הוא עבודת יד, ולכן דורש מיימן להיות מיומן ומיומן ביותר כדי ליצור ספר תורה מדויק ויפה.

אומנות זו אינה מוגבלת לכתיבת המילים בלבד, אלא כוללת גם דיוק רמתי במרחב ובהיקף הספר, תחרותיות רוחנית גדולה בין הסופרים, והתמקמות רוחנית גבוהה בחברה היהודית. בעבודת הסופר, המוסר נגן תפקיד מרכזי, והוא נדרש לשמור על הקדושה והנכונות הרוחנית במהלך הכתיבה.

כתיבת ספר תורה אינה פשוט פעולה פרוטוקולרית אלא גם חוויה רוחנית עמוקה. הסופר נדרש להתבונן במלים ובאותיות, לחשוב על הפיליגרינציות שבכל מילה, ולהבין את הסמליזם הרוחני שבכל פסוק. הכתיבה בספר תורה היא אמנות פנימית ורוחנית, שמשקפת את העולם בדרך מיוחדת ומעניקה למילים כוח רוחני עצום.

הספר הקדוש מהווה חלק מרכזי בחיי העם היהודי ובמסורתו הרוחנית. האמנות שבכתיבת התורה היא דרך לשמור על המסורת הקדושה ולהעביר אותה לדורות הבאים. בעולם שבו מרבים המידעים והמדיה הדיגיטלית, התורה וכתיבתה היא יצירת אמנות מיוחדת ומרתקת שמחזקת את הקשר בין היהודים לשורשיהם הרוחניים והמסורתיים.

בסופו של דבר, האמנות שבכתיבת אותיות ומילים בספר תורה היא אמנות של משמעות

כל זה היה על מעלת כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת